גירושין בצל מגפת הקורונה

ליצירת קשר

שעות על גבי שעות וימים ארוכים בהם כלל תושבי ישראל נדרשו להישאר בבתיהם, נותנות את אותותיהן בעת הזו. נגיף הקורונה גרם לכלל הציבור להיכנס לתוך עצמו תרתי משמע, ולעשות חשבון נפש ובמקרים רבים לקבל החלטה לא להישאר עם בן הזוג מסיבות רבות ואיש איש מטעמיו.

 

מקרי האלימות במשפחה עלו בעשרות אחוזים ואיתם תלונות במשטרה והגשת צווי הגנה, כנגד האדם עמו הקמתם משפחה.

 

במציאות בה מעל מיליון איש מובטלים וחוסר הוודאות התעסוקתי הגיע לכולנו, שאלות רבות לגבי העתיד התעוררו ואיתן סימני השאלה לגבי שלמות התא המשפחתי והאם לזוגיות הזו ייחלתי ופיללתי?!

משבר הקורונה העלה לסדר היום את המשברים וחילוקי הדעות שהיו מנת חלקם של זוגות רבים ובעת בה כולם צפונים בתוך בתיהם עוצמת המחלוקות עולות מדרגה.

חשבון הנפש הביא עמו תובנות לגבי העתיד לבוא וגם החלטות לקחת את העתיד בידיים ולא להמשיך ולהיכנע "למוכר והידוע" שכעת ברור שלא נכון היה להישאר ולהיאחז בקרנות המזבח שנים רבות כל כך, זאת תוך וויתור על האני האישי, ויתור על רצונות, שאיפות, חברים ולעיתים אף ניתוק מהמשפחה.

על כן עוה"ד רעות שדה וחיים אוחיון מציעים לכל אדם העומד בפני החלטה על פתיחת הליכי גירושין, להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום על מנת לסייע לו לשכלל צעדיו, לקבל ייעוץ משפטי מקיף ולגבש את האסטרטגיה הנכונה לעניינו הפרטני בטרם פתיחת הליך גירושין, דבר אשר עשוי לחסוך בעבורו עלויות נפשיות וכלכליות רבות.

ראשית, עקב העובדה כי המערכת המשפטית הרלוונטית בתחום דיני המשפחה מפוצלת לשני סוגי ערכאות – המערכת האזרחית, דהיינו, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, עולה הצורך כי עורך-דין העוסק בתחום יבחן את נסיבות המקרה וייתן דעתו מהי הערכאה הנכונה בעבור אותו אדם לדון בעניינו הספציפי והכל על פי נסיבות המקרה האישי שלו.

עוה"ד רעות שדה מסבירה כי, על אף ששתי הערכאות כפופות למשפט הישראלי, קיימים הבדלים מסוימים בתפיסתן את מערכת הנישואין וקשרי האישות בין בני זוג. בתי הדין הדתיים נוטים לפסוק על בסיס ההלכה הדתית ובתי המשפט לענייני המשפחה לעומתם בוחנים את הסוגיה המונחת לפניהם על בסיס תפיסה ליברלית וחילונית.

היות שידוע כי שתי ערכאות אינן יכולות לדון בו בזמן באותו הנושא, הערכאה הראשונה אשר אליה תוגש התביעה תהיה זו אשר תקנה את הסמכות לדון

ראשית, עקב העובדה כי המערכת המשפטית הרלוונטית בתחום דיני המשפחה מפוצלת לשני סוגי ערכאות – המערכת האזרחית, דהיינו, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, עולה הצורך כי עורך-דין העוסק בתחום יבחן את נסיבות המקרה וייתן דעתו מהי הערכאה הנכונה בעבור אותו אדם לדון בעניינו הספציפי והכל על פי נסיבות המקרה האישי שלו.

עוה"ד רעות שדה וחיים אוחיון מסבירים כי, על אף ששתי הערכאות כפופות למשפט הישראלי, קיימים הבדלים מסוימים בתפיסתן את מערכת הנישואין וקשרי האישות בין בני זוג. בתי הדין הדתיים נוטים לפסוק על בסיס ההלכה הדתית ובתי המשפט לענייני המשפחה לעומתם בוחנים את הסוגיה המונחת לפניהם על בסיס תפיסה ליברלית וחילונית.

היות שידוע כי שתי ערכאות אינן יכולות לדון בו בזמן באותו הנושא, הערכאה הראשונה אשר אליה תוגש התביעה תהיה זו אשר תקנה את הסמכות לדון 

למשרד עורכי דין שדה דילוג לתוכן